אמות מים לקיסריה – פלא רומאי

אמות מים לקיסריה – האמה הגבוהה

בנייתה של אמת המים הגבוהה, החלה במאה הראשונה לספירה ע”י הקיסר אספסיאנוס.
האמה יצאה ממעיין צמוד לאמפי שוני של היום והובילה מים ממרחק של כ-7 ק”מ מהעיר!

במאה השניה לספירה, ימי הקיסר אדריאנוס, נוסף חלק נוסף לאמה הגבוהה.
חלק זה נבנה ע”י הלגיון העשירי פרטנזיס ובנייה זו הונצחה ע”י 9 כתובות באבן גיר שנמצאו לאורכה.

התחילת המאה הרביעית, התקופה הביזנטית, העיר קיסרייה גדלה ללא היכר!
כחלק מצמיחת העיר, נבנו בה מתקני שעשועים רבים, מזרקות מים, בית מרחץ גדול ומפואר ועוד, הדבר הצריך אספקת מים נוספת.
כשמדובר באימפריה כה גדולה, אין בעיה להרחיב את אספקת המים ולכן נבנה חלקה השלישי של אמת המים הגבוהה.
אמה זו הזרימה מים מחלקו העליון של נחל תנינים, בסמוך לישוב עמיקם – כ-14 ק”מ מהעיר קיסרייה!

אמות המים לקיסריה – האמה הבלתי גמורה

שכונה חדשה שנבנתה בבניימינה, הביאה לגילוי חדש.
בעת שחרשו את השדה לטובת בניית השכונה,  נמצאה אמת מים שלא קשורה למתווה האמות לקיסרייה.
כיום יש 80 מטרים מתוך 250 מטרים שנקטעו על ידי עבודות תשתית לרכבת.
האמה נבנתה במאה ה3-4 לספירה וכנראה הופסקה עקב הבנה שהאמה בנוייה לא נכון.

אמות המים לקיסריה – האמה הנמוכה

 
בנוסף להרחבה השלישית של אמת המים הגבוהה, נבנתה אמת מים נוספת – האמה הנמוכה.

האמה, באורך של כ-5 ק”מ, התבססה על מי הנחלים תנינים ועדה, ונביעות בבקעת כבארה.
כיוון שמפלס המעיינות נמוך מהמפלס הנמוך ביותר אליו הגיעו המים בקיסרייה, בנו הרומאים 2 סכרים ענקיים!
האחד באורך של 194 מטרים וברוחב של 4-10 מטרים. והשני באורך של כ-900 מטרים!!
סכרים אלו יצרו אגם ענק בכל בקעת כבארה, בשטח של 6,000 מטרים.

בסכר ישנם 3 פתחים, אחד לעודפים לצורך ניקוז ושניים שימשו כטחנות קמח ביזנטיות שנבנו מאוחר יותר.
באותן תחנות קמח השתמשו שנים מאוחר יותר הצלבנים והעותמאנים, שאף הרחיבו את שטח טחנת הקמח.
בנוסף לשלושת הפתחים ניתן לראות אמות מים ברוחב 1.8 מטרים.
התעלה נקראת תעלת אולסן על שם החוקר.

אמת המים הנמוכה לקיסריה – בנקודת היציאה מהסכר.

אמת המים הנמוכה לקיסריה בחוף האקוודוקט – לא הרבה שמים אליה לב