fbpx

כל סיור בעיר העתיקה עובר דרך מגדל השעון ביפו.

הכיכר, שנמצאת צפונית מזרחית לעיר העתיקה, בקצה הצפוני ביותר של רחוב יפת ובקצהו הדרום מערבי של רחוב רזיאל, שימשה לאורך ההיסטוריה כנקודת מוצא לשלוש דרכים ראשיות.
האחת, דרך יפו-שכם – דרך שנקראה תחילה “נתיב הגמלים” והובילה סחורות מן הנמל הראשי מזרחה אל שכם.
השניה הינה דרך עזה – ששירתה את העושים דרכם דרומה על רצועת החוף.
השלישית הינה דרך הים, הדרך המובילה צפונה לכיוון דמשק והרביעית ואולי המוכרת מכולם, דרך יפו ירושלים.
מגדל השעון ביפו לא תמיד היה שם, למעשה עד לעת החדשה שמשמעותה שבירת החומות ויציאה מן העיר העתיקה, לא היה שום סממן שיעיד על חשיבותו של המקום והמקום בו עומד המגדל היה חלק מהחפיר שהקיף את החומה.
כעת, כל תייר שמבקש טיול בתל אביב, רוצה לכלול בתוכו את מגדל השעון המפואר שמהווה גם חלק בלתי נפרד מסיור בעיר העתיקה והמהפנטת של עיר הנמל העתיקה, זו ששימשה כשער הכניסה הראשי לארץ ישראל.

למרות שאתם בוודאי מכירים את מגדל השעון ביפו המפורסם, ניסיתי למצוא 5 עובדות אגדות שאולי חמקו מאוזניכם.

1. סמל היציאה מהחומות

עד לאמצע המאה ה-19 היתה מוקפת העיר יפו בחומות, רחוב יפת של היום היה בעצם חפיר שהקיף את החומה המזרחית.
רב תושבי העיר לא הסכימו לקחת את הסיכון ולחיות מחוץ לטווח החומות המוגנות ואת השטח שהקיף את החומות פיארו פרדסיה המפורסמים של העיר.
בשנת 1868 ובשנים שלאחר מכן, פורקו החומות בצורה הדרגתית ואבני החומות שימשו לבנייה של בתים רבים וחנויות.
כחלק מיציאתה של העיר אל מחוץ לחומות, גם קריית השילטון הועתקה מהעיר העתיקה אל מחוצה לה.
בית הסראיה (בית המושל) הישן, שהיום נראה כמו אחוזתו של ברוס וויין, מלא בעטלפי פירות, עבר למיקומו העכשוי ממזרח למגדל השעון וממש ממולו הוקם הקישלה – בית המאסר של העיר יפו.
* לעתיד, תחנת המשטרה הבריטית ולאחר מכן משטרת מחוז ת”א בו צולם הסרט השוטר אזולאי וגם הוחזק אדולף אייכמן עד למשפטו.
תחשבו כמה נח היה למושל, כשבית המאסר נמצא ממש אל מול בית הממשל, מספיקה תנועה קלילה של היד על מנת שהשומרים יקחו את הנאשם אל מעבר לכביש ואל בין הסורגים. בצמוד לקישלה נמצא המסגד השלישי בגודלו בארץ ואחד החשובים באותה התקופה, מסגד המחמודיה שפעיל עד היום וממש מומלץ לביקור כחלק מסיור בעיר העתיקה.
מגדל השעון המפואר הוקם ממש במרכז קריית השלטון המקומית, בין הסראיה לבין הקישלה והפך אולי לסמל הבולט מכל לתהליך היציאה מן החומות ומסמל את המעבר ליפו החדשה.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

הסראיה החדשה – מרכז השלטון העותמאני מחוץ לחומות ומול מגדל השעון ביפו

2. מישהו יודע מה השעה?

עד להקמתו של מגדל השעון בשנת 1902, ההתנהלות היום יומית בעיר יפו, היתה דומה להתנהלות שלי בחופשות בסיני.
משמע משאירים את שעון היד בארץ ומעבירים את היום ללא זמנים מוגדרים.
למעט מספר מצומצם של תושבים ממשפחות מבוססות, שעונים לא היו בנמצא ותאמינו או לא, העיר התנהלה נהדר.
החנויות נפתחו בזמנים ארעיים ואם אדם למשל הקדים קום ורצה להנות מקפה של בוקר בבית הקפה המקומי, הוא היה צריך לקוות שהבעלים של הקפה התעורר בזמן … אחרי הכל גם שעון מעורר לא היה.
לקראת סוף המאה ה-19, בעיקר עקב כניסתה של התחבורה הציבורית, כגון רכבות או דליזנסים, בא הצורך להכניס לוח זמנים מוגדר כי אחרי הכל יש הבדל בין לשתות באיחור את הקפה של הבוקר לבין לפספס את ההסעה שלך לירושלים.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

יהיה קפה הבוקר?

3. סליחה, מתי יוצאת הכרכרה?

בשנת 1870 כשנה לאחר סלילת הכביש המחבר בין יפו לירושלים, הופיע בארץ קו דליז’נסים ראשון.
את הקו הקים תושב העיר שבכלל הגיע מארצות הברית כחלק מקהילת מיין (אבל זה כבר סיפור אחר).
דליז’נס היא כרכרה מחופה, רתומה לסוסים ולה ארבעה גלגלים, כן כן, ממש כמו בסרטי המערבונים הישנים.
המילה דליז’נס מקורה בצרפתית ופירושה מהירזריז.
בכל אחת מדפנות הדליז’נס היה ספסל ובין הספסלים הניחו הנוסעים את חפציהם היקרים בדרך למקום חפצם.
היכן הוקמה תחנת הדליז’נסים הראשונה בארץ? סביר להניח שניחשתם נכון, ממש בסמוך למגדל השעון ביפו.
קו זה הוביל נוסעים מיפו לירושלים, עזה, שכם ושאר הערים הראשיות של האימפריה העותמאנית ששלטה בארץ.
תחנה זו, היא גם נקודת הסיום כחלק מסיור מודרך ביפו בעיר העתיקה שאני מעביר על בסיס חודשי בשםמציאות או אגדה בעיר העתיקה".

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

תחנת הדליג'אנסים בכיכר השעון

4. השקט הנפשי של יוסף מויאל

שנת 1900 היתה שנת חג באימפריה העותמאנית, בשנה זו חגגו חצי יובל לסולטנותו של הסולטן עבדול חמיד השני או בכינויו האיום “הסולטן האדום” לזכר ומורא לרצח העם הארמני שבוצע בפקודתו.
בכל רחבי האימפריה ניסו לחשוב על מתנה שתהיה ראויה למאורע כה חשוב.
כיוון שהסולטן היה ידוע כחובב שעונים, החליטו לבנות עבורו 100 מגדלי שעון בכל רחבי האימפריה, שבעה מתוכם נבנו בשטח הארץ.
על מנת לבנות את מגדל השעון ביפו, היה צריך לאסוף כסף מנתיני העיר, אחרי הכל הבניה לא תממן את עצמה.
מלבד העובדה כי רב התורמים היו תושביה היהודים של העיר, התרומה הגדולה והמשמעותית ביותר הגיעה מאחד בשם יוסף מויאל.
יוסף מויאל היה אחד מעמידי העיר ובין היחידים מתושבי העיר שנשא עימו שעון כיס.
סיפורים מפי ותיקי העיר, מדברים על כך שבכל שעות היום, פעם אחר פעם, נשמעה קריאה מן הרחוב  אל עבר חנותו של יוסף “בחייאט יוסף, מה השעה?”
כששמע יוסף על מגדל השעון שעתיד להבנות בעיר, קפץ ישר והתנדב לתרום את כל עלות הבניה.
אחרי הכל הוא יעשה כל דבר שידרש, רק שתסתיים הבניה מהר ככל הניתן ותושבי העיר יעזבוהו לנפשו.

אם תקראו את היומן של השען היהודי שיינברג, תמצאו סיפור שונה לגמרי:
בשנת 1902 חל איזה חג יובל בחצר השולטן עבדול חמיד. פקידי הממשלה הטורקית יחד עם נכבדי יפו הערבים והנוצרים הוזמנו לאספה בבית הממשלה כדי לדון איך לחוג את יובלו של השולטן ובאיזה אופן להנציח ביפו את זכר המאורע הזה על ידי איזה מפעל ציבורי חשוב. גם אני הייתי בין הקרואים. היו שהציעו לחפור ולבנות באר ציבורית ועוד הצעות ממין זה. הבנתי מיד שמכל ההצעות הללו לא יצא דבר, יען כי את הכסף שיאספו למטרות אלו ישלשלו הנאספים לתוך כיסיהם. על כן הצעתי דבר שנראה לי ליותר ממשי וניתן להגשימו בנקל: הצעתי היתה לבנות מגדל יפה באמצע העיר, ובמגדל זה לשים שעון גדול שיראה את הזמן מארבעה צדדיםבשני כיוונים את השעה האירופית, ובשניים [האחרים] את השעה הערבית. דעתי נתקבלה. את סידור השעון כמובן שמסרו לי ואני התמסרתי לדבר הזה במרץ רב, ואמנם התקנתי את השעון העירוני הגדול הנראה עד היום בכיכר שלפני בית הממשלה ביפו

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

מה השעה יא יוסף?

5. על סולטאן עותמאני ושר תיירות ישראלי

מגדל השעון שבנייתו הסתיימה בשנת  1903, עמד שנים רבות ופעל כראוי, הוא אף שופץ בשנת 1965.
במהלך השיפוץ, הותקנו בו שעונים חדשים, סורגים אמנותיים ועבודות אמנות אחרות, שנוצרו על ידי האמן אריה קורן.
שנים רבות לאחר מכן, הוזנח השעון והפסיק לפעול.
בשנת 2001 ביזמת החברה הממשלתית לתיירות ובראשה שר התיירות רחבעם זאבי ועיריית תל אביב-יפו הוחלט על שיפוץ השעון בשנית.
במהלך השחזור נמצא המנגנון המקורי של השעון ואף והפעמון עצמו שנעלם במשך השנים.
שלושה מתוך ארבעת לוחות השיש שנשאו את החותם של הסולטן עבדול חמיד השני אבדו ובמקומם הותקנו רלפיקות מזכוכית (האחרון שביניהם, הפונה לכיוון דרום שוחזר בשנת 2016 על ידי רשות העתיקות).
לאחר מאמציו הרבים של השר רחבעם זאבי, טקס החניכה של השעון המשופץ תוכנן לחודש אוקטובר.
רצה הגורל וב-17 לאוקטובר, ממש רגע לפני טקס החשיפה המפואר, נרצח השר זאבי על ידי חוליית מתנקשים על הגבעה הצרפתית בירושלים ולא זכה להיות נוכח בטקס.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

מימין – עבדול חמיד השני, משמאל – רחבעם זאבי

עשה לך חשק לטייל סמוך למגדל השעון ביפו?

כנס.י לקטגוריית סיורים בתל אביב לעוד סיורים מרתקים בתל אביב יפו!

את.ה יותר ממוזמן.ת לפנות אלינו להזמנת סיור מודרך ביפוWhatsApp

המשיכו לעקוב אחרי המלצות לטיולים שלנו ואם הגעתם בהמלצתנותייגו אותי באינסטגרם או בפייסבוק.

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

טבעונות במיטבה – סיור טעימות בתל אביב

טבעונות במיטבה – סיור טעימות בתל אביב

אוכל טבעוני במיטבו - עולם קולינרי חדשני ומפתיע ברוכים הבאים לתל אביב - בירת הטבעונות העולמית תל אביב אינה עיר גדולה בקנה מידה עולמי. דווקא בגלל מספר התושבים הנמוך יחסית, מפתיע לגלות שהיא ממשיכה להתברג גבוה בכמה מדדים שווים במיוחד. תיירות, חדשנות טכנולוגית, אדריכלות,...

קראו עוד
חווייה קולינרית ייחודית

חווייה קולינרית ייחודית

סיור קולינרי - חוויה קולינרית תרבותית סיור קולינרי מאפשר לטעום, להריח ולחוות מקרוב את התרבות, הסיפורים והטעמים האמיתיים של כל עיר ואזור. אם אתם רוצים להכיר לעומק את המטבח ואורח החיים במקום שאתם מבקרים בו - סיור טעימות הוא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.בואו נכיר קצת טוב...

קראו עוד
יומן מסע – ההתחלה

יומן מסע – ההתחלה

פתחתי את עיני לקול טיפות הגשם המכות על החלון. הסטתי את הוילון בתקווה לראות קרני שמש מבצבצות מבין העננים אך לשווא. ההתרגשות מהחווייה הייחודית של לראות את בת דודתי שזה עתה נחתה מפולין, התעלתה רק במעט על הדיכאון לצאת מהבית ביום חורפי שכזה. לא פעם המלצתי לה להגיע ישירות...

קראו עוד