אום אל קנאטיר – האוליגרכים של הגולן

אום אל קנאטיר – סיפור מהאגדות

פרולוג

דמיינו לכם רגע שמשפחה עשירה מאוד נותנת לכם תקציב בלתי מוגבל על מנת לטייל וכל מה שעליכם לעשות בתמורה הוא לספק להם רשמים מהטיול 

נשמע לרובכם מוכר?

הבלוגרים שביניכם יבינו על מה אני מדבר – “צא.י לטיול, רק אל תשכח.י לנעול סנדלי שורש!” או “למה שלא תישאר.י ללילה, בוא.י אלינו למלון!” רק אל תשכח.י לצלם תמונות ולכתוב כתבה איכותית ומפרגנת! 

אז בדיוק כך היה בשנת 1885 כשגוטליב שומאכר ולורנס אוליפנט קיבלו תקציב בלתי מוגבל ממשפחת סורסוק לערוך סקר ברמת הגולן, למציאת התוואי המתאים לרכבת העמק – שלוחה של הרכבת החיג’אזית מדמשק לעקבה.

הם לא תיארו לעצמם עם מה יפגיש אותם מורה הדרך הבדואי שהוביל אותם. 

תחילה, סיפר להם שבמורד השביל ישנן חורבות וביניהן אבנים עם כתובות בשלוש שפות. שני הסקרנים המדופלמים רצו אחריו במורד השביל ובין השיחים התגלו לעינינם ממצאים ברורים לבית כנסת עצום ומפואר.

“זה לא הכל” אמר להם הבדואי והוביל אותם עוד 200 מטרים במורד השביל אל עבר שתי קשתות מפוארות מאבני גזית מסותתות ומתחתן שקתות לשתיה ומעיין זורם עם מים מתוקים.

ישר ידעו השניים שמצאו אוצר .

הכל התחיל מטיול ברמת הגולן.

בסוף המאה ה-19, משפחת סורסוק העשירה מבירות קיבלה את הרישיון המיוחל מהאימפריה העותמאנית לסלול את מסילת רכבת העמק. מסילה זו היתה אמורה להיות שלוחה של הרכבת החיג’אזית המחברת את עקבה שבערב הסעודית לדמשק שבסוריה.

לצורך מציאת תוואי המסילה הרצוי, הוגה הרעיון לורנס אוליפנט, בחר בגוטליב שומאכר שהיה חבר באגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל, לערוך סקר בגולן.

במהלך הסקר גילו שומאכר ואוליפנט תגלית מרהיבה – כפי שכתב אוליפנט בספרו "חיפה – כתבות מארץ ישראל": במקום היו גלי חורבות מתוכם ששה עמודים שגובהם עשר עד שתים עשרה רגל, שאותם הוא זיהה מיידית כשרידי בית כנסת עתיק.

במורד התלול שבסמוך לחורבות בית הכנסת התגלתה תגלית נוספת, שתי קשתות מאבני גזית מסותתות להפליא ומתחתן בריכה עם מים מתוקים.

כאן כבר הבינו לורנס וגוטליב שיש צורך בחפירה רצינית יותר על מנת לרדת לעומקו של היישוב היהודי הנסתר שנחרב ברעידת אדמה אכזרית שפגעה והחריבה ישובים רבים בארץ בשנת 749 לספירה.

הפסקה מתודית – התיישבות בגולן.

לפני כ-4 מיליון שנים ועד לפני 100,000 שנים בקירוב, רמת הגולן התרוממה לה כתוצאה מפעילות וולקאנית עוצמתית.

קילוחי לבה שרפו את הקרקע, צרפו אותה והמים המחלחלים במסלע נעצרו בשכבה השרופה ויצאו כמעיין בצידי ההר. כך שכל שכבת קילוח לבה, יצרה מעין מדרגה ותחת כל מדרגה נובע מעיין.

ההתיישבות בגולן מאז ומעולם היתה כמובן בסמוך למקור מים ולכן ליד כל מעיין שכזה הוקם כפר.

אום אל קנאטיר – בית הכנסת מתקופת התלמוד – הטכנולוגיה מהעתיד.

המבנה שהתגלה היה עצום בגודלו ביחס לבתי כנסת אחרים בגולן ועשיר בממצאים, השרידים שהתגלו היו מרשימים ביופיים ובחשיבותם.

הממצאים העיקריים שהתגלו באתר הם כותרת מעוטרת בנשר, שני עמודים מעוטרים ששימשו לעיטור בימת בית הכנסת שהשתמרה היטב יחד עם המדרגות העולות אליה ובנוסף נתגלו אבני גזית עם סיתותים של נשר, אריה, רוזטות, שער, ציפור וגפן.

הממצא המרשים ביותר שהיווה את גולת הכותרת של החפירה הינה ה”היכלית” – בימת ארון הקודש שכמובן פונה לכיוון ירושלים כיאה לתקופה הביזנטית שלאחר חורבן בית המקדש – זהו בית הכנסת היחיד בשטח הארץ בו נמצאה היכלית שלמה.

על מנת לשחזר את מבנה בית הכנסת, נוסתה לראשונה שיטת שחזור חדשנית המשתמשת בטכנולוגיה מרשימה, שתוכננה על ידי יהושע דריי.

כל אבן ואבן מוספרה ואליה התווסף שבב דיגיטלי הממפה את האבן בתלת מימד. כל המידע נכנס לתוכנת מחשב שבעצם בונה את המבנה מחדש כמו משחק לגו על פי מידות האבנים ומציגה היכן הונחה במקור כל אבן במבנה קודם לקריסתו. אז, בעזרת עגורן גדול, מונפות האבנים  ומושבות למקומן המקורי.

תוצאת השימור בפני עצמה, ללא ספק מצדיקה טיול באום אל קנאטיר שברמת הגולן!

אז למה אוליגרכים בעצם?

לאחר שהבינו את עושרו של בית הכנסת, ניסו להבין מהיכן הגיעו המשאבים הכלכליים לבנייתו והכל הוביל לקשתות שבמורד ההר. בשנת 1884 מצא אוליפנט 2 קשתות ואף צייר אותן ברישומיו. בחפירה הארכיאולוגית התגלתה גם קשת שלישית, מערבית למקוריות.

לפני הקשתות ישנן שקתות ואף מערכת בריכות אליהן מובלים מי המעיין באמצעות צינורות חרס – יגאל טפר שעבד בחפירה העלה השערה שאולי מדובר במפעל לייצור פשתן.

הפשתן נוצר מגידול גבעולים והשרייתם במים, לאחר התפרקותם, מכינים מהסיבים חוטים ומהם אורגים אריגים.

ממצאי חומר מלבין בקרקעית הבריכה, הביא את החוקרים לחשוב שאולי אכן צדק טפר בהשערתו ושהמקום שימש כמפעל לייצור פשתן לבן.

במאה השלישית לספירה יצא לאור “אדיקט המחירים של הקיסר דיוקלטיאנוס” ובו נמצא כי בגדי פשתן לבן הם מהיקרים ביותר באותה התקופה וניסחרו במחירי עתק בכל האימפריה הרומית. זה בהחלט יכול להסביר את השפע הרב והפאר המרהיב שנמצא הכפר היהודי הקטן מתקופת התלמוד.

אום אל קנאטיר – שו האדה?

אין ידיעה מוחלטת או הסכמה בין החוקרים על איזה ישוב קדום מדובר ולכן החליטו לקרוא לו אום אל קנאטיר שמשמעותו אם הקשתות, על שם שלוש הקשתות מעל המעיין – אלו שמלבד האלגנטיות המרהיבה שלהן, גם היוו את הגורם המשמעותי לעושרו של הכפר.

בדצמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל מיזם לשיקום בית הכנסת במקום ושחזורו, הסדרת כביש הגישה לאתר ופיתוח סביבתי בסך 14.2 מיליון ש"ח.

המיזם נעשה במסגרת "פרויקט שיקום אתרי מורשת" של ממשלת ישראל ובאישורו של שר התיירות דאז רחבעם זאבי שנרצח ממש מספר ימים לאחר אישור המיזם. על כן, האתר נקרא גם קשתות רחבעם.

מידע חשוב לכל מי שרוצה להכניס את האתר אום אל קנאטיר ליום טיול בגולן.

מיקום – דרום רמת הגולן.

הגעה למקום – אום אל קנאטיר או עין קשתות בווייז.

האתר מונגש – יש אפשרות לתאם הסעות ממרכז המבקרים לבית הכנסת.

באתר קיים מרכז מבקרים מרשים עם סרטון מרתק!

לאתר הרשמי של האתר.

רוצים לשמוע עוד על אתרים מרתקים בסביבה ?

מוזמנים להזמין דרכנו טיול בסביבה תחת קטגוריה – סיורים בצפון 

המשיכו לעקוב אחרי המלצות לטיולים שלנו ואם הגעתם בהמלצתי… תייגו אותי באינסטגרם או בפייסבוק.

ההיכלית – בימת ארון הקודש

אולי יעניין אותך גם