fbpx

על שלושה בנים דיברה רמת גן

מאחורי כל יישוב חדש שעולה על הקרקע ישנו חזון ומאחורי כל חזון עומד אדם!

טוב נו… במקרה של רמת גן, מדובר על שלושה אנשים.

יהודה לייב מטמון – האיש מאחורי החזון

יהודה לייב מטמון - חוזה רמת גן

יהודה לייב מטמון – הוגה החזון להקמת עיר גנים – לימים רמת גן

יהודה לייב מטמון – נולד והעביר את ילדותו באימפריה הרוסית וכמו כל יהודי טוב, החל להשקיע בלימודים. הוא התחיל בלימודים פרטיים בשפות ומדעים, המשיך בלימודים גבוהים של מדעי הטבע וקינח בתואר דוקטור למדעי היהדות ולשפות המזרח.
בתור פעיל בחיבת ציון ובתנועה הציונית המדינית, היה נחוש לעלות לארץ ישראל ולהנחיל את הידע שלו לעם היהודי שהחל להתיישב בארץ.

בשנת 1905 עלה ארצה ובאופן לא מפתיע, תפקידו הראשון היה להתמנות למנהל בית הספר העממי “חביב” בראשון לציון – בית הספר הראשון שלימד בשפה העברית.
לא עברה שנה ויהודה ופניה אישתו השתעממו מהמושבה הקטנה והחליטו לעבור לעיר הגדולה – יפו, שם הקימו בשני חדרים בביתם את בית הספר העל יסודי הראשון בו שפת הלימוד הינה עברית – מהיכרות קצרה עם האיש, לא תופתעו מהשם שבחר למוסד הקטן בביתו – “הגמנסיה העברית”.

עיר גנים – חלום והתרסקות

יהודה ופניה היו מבין 66 המשפחות שייסדו את אחוזת בית – לימים תל אביב.
העיר היהודית הראשונה, הוקמה כעיר גנים על בסיס רעיונו של סר אבנעזר הווארד.

הווארד סלד מערים מפותחות וסואנות ושאף לתכנן עיר בעלת שילוב של מרחב עירוני ומרחב כפרי.
בחזונו, ראה ערים בהם התושבים יהנו מהיתרונות של העיר והטבע גם יחד. שילוב של עבודה שלצידה שכר גבוה, עלות מגורים זולה, אוויר צח ומרחבי טבע סביב הבתים. פרנסת התושבים תהיה שילוב של עבודת האדמה בשטחי החקלאות סביב ביתם ומרחב המיועד לתעשייה מחוץ לעיר.

התינוקת הקטנה במסווה של עיר גנים שנקראה אחוזת בית, הפכה במהרה למפלצת הקפיטליסטית שנקראת תל אביב וכך התרסק לו חלומו של יהודה לייב מטמון והיה צורך בחישוב מסלול מחדש.

הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם נופל וקם.

יהודה ואנשי חזון נוספים כמיכאל הלפרין ומנחם שיינקין, לא ויתרו והקימו אגודות שביקשו להקים שכונות גנים.
האגודה הגדולה ביותר היתה זאת שהקים יהודה לייב מטמון עם מספר מורים מהגימנסיה – אגודת עיר גנים.

מילותיו של יהודה באסיפה הראשונה היו אלו:

“לשעבר היינו אומרים: תל אביב תהיה עיר גנים, עכשיו כבר מודים הכל שמחשבתנו לא נתקיימה ולא תתקיים עוד. אבל צורך בעיר גנים יש לנו. הללו שאין ליבם לאונה והמונה של עיר ומבקשים לחיות חיים פשוטים בקרבת טבע, הללו אין לפניהם דרך אחרת, אלא לבנות לעצמם עיר חדשה, עיר גנים. אנשים שקרובים איש לרעהו קרבת רוח ומסחר הקרקעות אינו מקובל עליהם, יחיו חיי עבודה של כפר, אבל לא יוותרו על הטוב שיש בחיי העיר”.

לאחר חיפושים רבים, נמצא שטח של 1,800 דונם כחלק מאדמת הכפר הערבי שלמה ולאחר משא ומתן רב, נרכש השטח ע”י האגודה והחל התכנון של עיר הגנים הראשונה.

עיר גנים > עבודה עברית > רמת גן

השטח שנרכש בשנת 1921 היה בנוי משתי גבעות כורכר ועמק ביניהן והאגודה לקחה את ריכארד קאופמן על מנת שיתכנן את העיר בהתאם לעקרונות עיר הגנים מספרו של סר אבנעזר הווארד.
במרכז העמק ועל ראשי הגבעות היו מבני הציבור של העיר, מוקפים גנים ירוקים. שני רחובות ראשיים עברו משני צידי העמק, למרגלות הגבעות, גם הם מוצלים בשדרות עצים תמירות.
היישוב היה מושבה חקלאית שיתופית ונקרא בשם המקורי – עיר גנים.

ליישוב היו שלושה עקרונות בסיסיים:

  • כל העבודות במושבה יעשו על ידי התושבים עצמם ולא על ידי שכירים
  • התושבים מתחייבים למסור את הקרקעות לקרן הקיימת באם תחליט להלאים את הקרקע.
  • אסור לבנות בעיר גנים בתי חרושת שיוכלו לגרום נזק לאיכות הסביבה.

הקרקעות חולקו בהגרלה כאשר כל אחד מהמתיישבים קיבל חלקה בגודל 5, 10 או 15 דונם.

חצי דונם לצורך בניית בית והיתר לטובת חקלאות.

אברהם קריניצי – חזון שהופך למציאות.

בשנת 1923 שונה שמו של היישוב לרמת גן ובשנת 1926 בניגוד לגמור לגודלה של המושבה, החליטו הבריטים להפוך את רמת גן למועצה איזורית (רק שלוש מועצות איזוריות היו קיימות אז בארץ) ומינו את אברהם קריניצי לראש המועצה.

חזונו של יהודה לייב מטמון לא חמק מאברהם קריניצי, שהחליט לעשות הכל על מנת למצב את רמת גן כעיר הגנים האולטימטיבית.

לטובת החזון הוא ביצע ארבעה מהלכים אסטרטגיים:

  • כרזה-של-טקס-חניכת-גן-ברמת-גן

    כרזת הזמנה לטקס חניכת גן חדש ואימוצו ע"י ילדי השכונה.

    מינוי חברו, משה כבשני למנהל מחלקת הנטיעות של העיר ונתינת יד חופשית לנטיעת גנים ברחבי העיר.

  • כל גן נחנך בטקס רב פאר והדר בנוכחות כל ילדי בתי הספר והגנים של השכונה והוריהם.
    בשיא הטקס מסר קריניצי את הגן לאימוץ ילדי בית הספר וכך דאג שישמרו על גינתם האהובה.
    בכל שנה בט”ו בשבט, נטעו ילדי הגנים ובתי הספר עצים בגן שנמסר להם לאימוץ.
  • כל תושב יכל להמיר את תשלום המיסים לטובת שעות התנדבות בגנים העירוניים.
  • דוגמא אישית (ואולי קצת נרקיסיזם) – בכל גן שננטע, דאג קריניצי לנטוע עץ זית אחד מחלקת האדמה שלו ולכן עד היום מורשתו נשמרת כשבכל גן וגן ברחבי העיר ישנו עץ אחד אותו תרם קריניצי.

מוישלה לא ידע – רמת גן היא זו שזכתה.

מוישלה לא האמין שיקבל יד חופשית לנטוע גנים בכל מקום בעיר, אך המקומות האהובים עליו היו גני הפסגה של העיר, אותן גבעות הכורכר שביניהן הוקמה המושבה הראשונית עיר גנים ⛰.

לכבשני היו שלושה יסודות עיקריים לפיהם תיכנן את הגנים: טופוגרפיה, צל ומים. הצל מגן מפני קרינת השמש, ממזג את האקלים ומפחית את צפיפות הבניינים, המים, בצורת מפלים, מזרקות, בריכות ואגמים, מכניסים בו חיים ומשמחים את לב האדם 🥰.

בתמונה, אלו לא הגנים הבהאים אלא חלקו המערבי של גן אברהם שתוכנן ע”י משה כבשני ועבר שיפוץ בשנת 2010, שהחזיר עטרה ליושנה 💫.

ניתן לראות את הטראסות שיצר כבשני מאבנים מקומיות על מנת לשמור על הטופוגרפיה של ההר, את הצמחיה העבותה שיוצרת גושי צל ונותנת הרגשה כי השטח גדול מכפי שהוא באמת ואת מזרקת המים שיורדת כמפל במורד ההר ומצידה מדשאות מטופחות.

מויישלה לא ידע שהוא יהיה האליל של רמת גן לנצח, הוא לא ידע שמלבד אברהם קריניצי, הכי הרבה שלטים עירוניים ינציחו את שמו והוא בטח לא ידע שמורה דרך בשם קופרפן, ישבח ויאדיר אותו בכל סיור שיוציא ברחבי העיר 🤩.

מויישלה לא ידע! הוא לא ידע!

רוצה לשמוע עוד על גני הפסגה ברמת גן ?
הצלחתי לסקרן אותך במעט על הקמתה של העיר?

הצטרפו אלי לסיור – רמת גן חוגגת 100 שנים

המשיכו לעקוב אחרי המלצות לטיולים שלי ואם הגעתם בהמלצתי… תייגו אותי באינסטגרם או בפייסבוק.
או בדקו את פינת האירוח החדשה שמתהווה ברגעים אלו > קופרפן ובית קריניצי עושים את רמת גן

שתפו ברשתות