fbpx

מה הסיפור של יפו עם שערים?

העיר יפו תמיד היתה קשורה לשערים, גם במובן הפיזי וגם במובן הרוחני 🙌🏼.
ממצאים לחיים ביפו התגלו עוד מהאלף השלישית לפנהס והעיר היתה כה מרכזית עד כי לכל עיר גדולה היה שער של שמההשער שמוביל אליה.

 

 

שער יפו, מכירים?

השער הצפוני של העיר אשקלון, שלכל אורך ההיסטוריה היתה עיר גדולה ומשמעותית, נקרא שער יפו,
כך גם השער הדרומי של העיר חיפה של דאהר אל עומר בתקופה העותמאנית והשער הדרומי של קיסרייה הצלבנית.
אחד השערים הראשיים בירושלים נקרא שער יפו, ממנה התפתחה העיר מערבה בעת החדשה ואף הרחוב הראשי בירושלים, זה שיוצא משער יפו, נקרא עד היום דרך יפו והוא מוביל, איך לאליפו 💡.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

שער יפו בעיר העתיקה – אם נמשיך עם השביל נגיע ליפו

יפו כשער לארץ הקודש

מאז ומעולם היתה יפו שער הכניסה הימי לארץ ישראל, ומכיוון שמשחר ההיסטוריה, שטח המדינה היה מוקף מדינות\ממלכות אוייב, ניתן להסיר בקלות את המילה “הימי” ולקבוע שיפו היתה שער הכניסה הראשי ואולי אף הבלעדי לארץ הקודש > משמע גם שער הכניסה לירושלים.

מנמל יפו הגיעו על רפסודות הארזים לבניית בית המקדש הראשון 🕍, זאת עקב הקשרים הטובים בין שלמה המלך לחירם מלך צור.
בתקופה הצלבנית, כל הצליינים שעשו דרכם לירושלים, הגיעו מהים ועברו כמובן דרך יפו
ובתקופה העותמאנית, הפרובוסלבים שהגיעו מרוסיה, נושאים בחשאי פעמונים לכנסיות ירושלים, עברו גם הם דרך שער הכניסהיפו.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

 

 

נמל יפו – שער הכניסה לארץ הקודש

יפו כשער למערב

במאה הראשונה לספירה, נקרא פטרוס מלוד ליפו על מנת להציל את טביטא – אישה רבת חסדים ומלאת אמונה שנשמתה יצאה אל הבורא.
בהגיעו לבית שמעון הבורסקאי אמר פטרוס “טביטא קומי!” ותאמינו או לו… היא קמה לתחיה.
באחד הימים, החל פטרוס בתפילה בעליית הגג כשלפתע הופיע לנגד עיניו חזיון ובו מלאך ה’.
לפני המלאך, מפה תלוייה באוויר ועליה כל סוגי החיות, טהורות כמו גם טמאות, והוא מצווה על פטרוס לאכול מ"כל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים”.
פטרוס כמובן נרתע ואמר למלאך “שאני אוכל אוכל טמא?”
המלאך השיב לו "את אשר טיהר האלוהים אתה אל תטמאנו" או במילים אחרות – תפאדל יא חביבי מהיום אתה יכול לאכול מה שרק תרצה.
באותו הרגע הבין פטרוס את התמונה המלאה, ההיתר לאכול חיות טמאות הוא סימן מאלוהים כי הנצרות אינה נועדה רק ליהודים בארץ, אלא עליו להפיץ את הנצרות גם לגויים בכל העולם, כל אדם זכאי להיות חלק מהדת החדשה.

בכך הפכה יפו לקדושה לנצרות ונקראת גם השער למערב, כיוון ממנו יצאה הנצרות לאירופה ולעולם כולו.
לכן כנסיית סיינט פיטר פונה מערבה ⛪️.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

 

 

כנסיית פטרוס הקדוש – שער הנצרות למערב

שער האמונהכי חייבים להרביץ קצת תורה

שער האמונה הוא פסל בצורת שער של הפסל המוכשר דניאל כפרי.
הפסל המתאר שלושה אירועים תנ"כיים הקשורים במוטיב האמונה ובהבטחת הארץ לשלושת האבות,
עיצוב הפסל בדמות שער מסמל את הכניסה לארץ ישראל.

שני עמודיו מייצגים את ההבטחה לאבות והקורה המאוזנת מייצגת את תחילת הגשמתה של ההבטחה.
בעמוד הראשון מתוארת עקדת יצחק באופן לא מקובל, אברהם נראה כורע מעל האייל ומניף את יצחק כלפי מעלה.
העמוד האחר מציג את חלום יעקב בו מלאכים עולים ויורדים.
על הקורה נראה כיבוש יריחו בידי יהושע כשבצידה האחד נראים בני ישראל מהלכים ותוקעים בשופרים להפלת החומות
ובצידה השני ניתן לראות כי הם סוחבים את ארון הברית.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀

 

 

פסל שער האמונה בגן הפסגה

 

שערי יפו באגדות וסיפורי עם

מרידה, דיכוי וכיבוש, בסטייל מצרי. 

במהלך המאה ה-15 לפנה”ס היתה הממלכה המצרית בשיא תפארתה ותחותמס השלישי שלט על שטחים שבין סודן של ימינו לנחל הפרת.
לאורך השנים היו מרידות רבות מטעם מלכי כנען, מה שהביא את תחותמס לבצע 16 מסעות מלחמה באזור.
באחד המסעות, נודע לתחותמס שמושל יפו מורד בממלכה ולכן שלח את צחותי, שר הצבא לטפל מיידית בעיר הסוררת.

צחותי הקים מצור על העיר ולאחר שבועות ארוכים בהם המצור לא עבד, החליט לשנות טקטיקה ולהשתמש בתחבולה.
הוא הודיע על כניעה והזמין את מושל העיר החוצה למשתה לכבודו, בו הוא יבקש לעזוב את תחותמס ולהשתקע כנתין העיר יפו.
מושל יפו יצא אל עבר צחותי עם פמלייתו ושניהם סעדו סעודת מלכים.
כמתנת כניעה, שלח צחותי 200 סלים ענקיים, עמוסים זהב ומתנות אין סוף לשער העיר.
הכדים הושארו בשער העיר וכשהשטח היה נקי, אנשי העיר יצאו על מנת להכניסם פנימה.
באישון לילה יצאו 200 לוחמים מתוך הכדים, פתחו את שערי העיר וכבשו אותה בקלות.

צחותי שלח לתחותמס מכתב במילים הבאות:

"שמח בחלקך! כי האל אמון, אביך הטוב, נתן בידך את מורד העיר יפו, את כל אנשיו ועירו. ועכשיו שלח אנשים על מנת לקחת אותם בשבי, בכדי שתוכל למלא בהם את מקדשו של אביך אמוןרע, מלך האלים, עבדים ושפחות, אשר ישתחוו לרגליך לעולם ועד!"

⠀⠀⠀⠀

 

 

כן…כן… אגדות נוטות לחזור על עצמן בעמים השונים

ארור האיש אמר אבו נבוט!

מושל יפו מחמוד אבו נבוט היה נוהג מדי פעם לצאת אל מחוץ לחומות כדי לשאוף אוויר צח ולבקר בפרדסים הנפלאים שסבבו את העיר.
אבו נבוט תמיד הקפיד לחזור לארמונו שבתוך החומות לפני רדת הלילה, כיוון שפקודה שיצאה תחת ידו, אמרה שיש לסגור את שער העיר לפני חשכה.
אחר צהרים אחד, יצא המושל אל מחוץ לחומה, הסתובב בבוסתן הגדול שלו, התיישב תחת עץ תפוזים, עצם את עיניו בשלווה ולא שם את ליבו לכך שהשמש מתחילה לשקוע.
הוא אסף את עצמו והחל ללכת בחזרה העירה מהר ככל האפשר במטרה להגיע לשער העיר לפני החשכה.
למרות שחשב ואולי ידע שגם אם השער יהיה סגור בוודאי השומרים יפתחו לו את השער הגדול.

טוב נו … הוא טעה!

בעודו דופק בחוזקה עם הנבוט על גבי השער, בפקודה שיפתחו, השומרים צעקו ממרומי המגדל שאין לפתוח את השער עם רדת החשכה לפי פקודתו המפורשת של המושל מחמוד אבו נבוט.
אהה – גם שם גנאי נתתם לי?! פתחו את השער אני הוא המושל!
צחקו השומרים ולא פתחו והמושל נאלץ לישון בחוץ עם כל שאר המאחרים.
בבוקר נפתח השער לרווחה וכל המאחרים נכנסו העירה.
מחמוד עלה על החומות וקרא לאסוף מיד את כל תושבי יפו אל כיכר העיר.
ראשית שיבח את השומרים על אשר קיימו את מצוותו ולא פתחו את השער לאחר רדת החשכה ואף נתן להם תיבה מלאת זהב.
מיד לאחר מכן, ציווה לתלותם מיד על אשר קיללוהו וקראו לו בשם גנאי.
והכסף אתם שואלים? כיוון שבעליו החוקיים לא בחיים, הכסף חוזר לממשל.
בנוסף אמר לתושבים "ארור בן ארור מי שייקח לבנו כלה מילדי יפו".

⠀⠀⠀⠀

 

 

 

 

לא כיף לראות עיר סגורה

שער רעמסס בגן הפסגה – שער ניצחון. 

מישהו שמע פעם על מלחמת קדש?
לא, לא זאת שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות אלא אחד שהתרחש במאה ה-13 לפנה”ס.
קרב אימתנים בין שתי האימפריות הגדולות ביותר שידע העולם באותה התקופה – זו החיטית וזו המצרית.
קרב הענקים הזה התרחש בסוריה וכלל 5,700 מרכבות 14,000 אנשי צוות ו35,000 חייל רגלים.
מאיפה אני מביא את הנתונים האלו?
ובכן זה והקרב הראשון בהסטוריה שתועד על ידי 2 הממלכות שהשתתפו בו, כתבים באכדית שמקורם באימפריה החיטית וכתבים בשפת החרטומים מהאימפריה המצרית.
בסוף הקרב נחתם הסכם שלום בין שתי הממלכות המציין את גבולותיהן.

בדרכו חזרה הביתה, תשוש והלום קרב, עצר רעמסס השני, אחד מגדולי הפרעה בהיסטוריה, הכובש הגדול ובעלה של נפרטיתי ביפו, אחת מערי הפריפריה שלו להתרעננות.
בהגיעו ליפו ציפתה לו הפתעה נעימה: שער ניצחון מפואר שנבנה לכבודו.
אומנות השער נבנו מאבן חול קשה מסותתת ועליהן חרוטים בכתב החרטומים, תאריו ושמותיו של המלך.
השער ניצב בפתחה המזרחי של העיר ובכניסה "למקדש הלביאה" אותו בנה במאה ה-14 לפנה”ס פרעה אמנחותפ השלישי לכבוד אישתו, המלכה תיי.
שחזור לאומנת השער ניצב באתר המקדש ביפו, ואבני האומנות מוצגים במוזיאון יפו העתיקה.

המקדש שנראה כאילו בימים אלו מנסים לשחזרו, נקרא מקדש הלביאה, על שום גולגולת הלביאה שנמצאה תחתיו בחפירות, ואולי אף כי אחד מכינוייו של הפרעה שבנה את המקדש הינו צייד האריות.

⠀⠀⠀⠀

 

 

 

רפליקה של שער רעמסס בגן הפסגה – האומנות המקוריות של השער נמצאות במוזיאון עתיקות יפו

אהבת? רוצה להצטרף אלי לסיור מודרך ביפו בעקבות השערים 🧡?

אולי סיור שכולו אגדות וסיפורי עם?

מקומות אחרונים נותרו לסיור ערב ביפו ביום ה' – 23.09 לפרטים והזמנות

את.ה יותר ממוזמן.ת לפנות אלי להזמנת סיור מודרך ביפוWhatsApp

המשיכו לעקוב אחרי המלצות לטיולים שלי ואם הגעתם בהמלצתיתייגו אותי באינסטגרם או בפייסבוק.

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

לא נמצאו תוצאות

העמוד שביקשתם לא נמצא. נסו להגדיר טוב יותר את החיפוש, או השתמשו בניווט למעלה כדי למצוא את הפוסט המבוקש.

שתפו ברשתות